רש"י על ירמיהו כ״ב:כ״ח

28 הַעֶצֶב נִבְזֶה. תְּמִיהָּ הוּא: שֶׁמָּא צוּרָה נִשְׁבָּר וְנִבְזֶה הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁהֻשְׁלַךְ מֵעַל פָּנַי כְּמִי שֶׁאֵין חֵפֶץ בּוֹ?!

29 נָפוּץ. נִשְׁבָּר, כְּמוֹ ״כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם״ תהלים ב:ט. וַאֲחֵרִים הִגִּיהוּ הַעֶצֶב כְּמוֹ הָעֲצַבִּים, ״מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן״ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת קמז., כְּלוֹמַר: הַאַתָּה נִבְזֶה וְנָפוּץ בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹלֵל קָטָן שֶׁמְּעַצְּבִין אוֹתוֹ? מילויילי״ר בְּלַעַז. אֵין זֶה כְּדַי:

30 הוּטְלוּ. הֻשְׁלְכוּ, לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה שֶׁאֵין לָהּ תְּקוּמָה, כְּמוֹ ״כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל״ תהלים לז:כד: